החלטה בתיק ת"א 13783-10-12

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום בטבריה
13783-10-12
3.12.2013
בפני :
אוסילה אבו-אסעד

- נגד -
:
1. אהוליאב מראד
2. אפרת מראד

:
מנשה מראד
החלטה

רקע :

לפניי בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") להורות לתובע (להלן: "המשיב") להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשת בהתאם להוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"). 

עיקר טענות הצדדים בתמצית:

  1. במסגרת בקשתה טענה המבקשת, כי התובע חסר אמצעים כלכליים, וכי ישנו מקום לחייבו בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיה. לטעמה של המבקשת במקרה דנן סיכויי התביעה להתקבל נמוכים וזאת בשים לב לעובדה שעניינו של התובע נדון והוכרע כבר במסגרת פסק דין חלוט.
  1. בתגובה אשר הוגשה מטעמו טען המשיב, כי יש לדחות את הבקשה, מאחר שזו הוגשה בחוסר תום לב, תוך ניסיון להכשיל את תביעתו. המשיב עוד טען כי, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי סיכויי תביעתו הם קלושים.

המשיב הוסיף והדגיש כי, בכל הנוגע לטענותיה של המבקשת לעניין מצבו הכלכלי, הרי שאין בטענה זו די כדי למנוע מאדם לגשת לערכאות השיפוטיות, ובנסיבות העניין יש להורות על דחיית הבקשה. כאן המקום לציין כי, תגובתו של המשיב לא נתמכה בתצהיר.

מן הכלל אל הפרט:

  1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ובאסמכתאות שצורפו על ידי בעלי הדין, הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה, בנסיבות הספציפיות של תיק זה, להידחות.
  1. תקנה 519 לתקסד"א מעניקה לבית המשפט סמכות לחייב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות נתבע. עיון בתקנה 519 עצמה מראה כי לא נקבעו מבחנים להפעלת הסמכות לחייב בהפקדת ערובה. מבחנים אלה נקבעו במסגרת הפסיקה הענפה, אשר התוותה את השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון, שעה שמונחת על שולחנו בקשה כזו.
  1. לעניין זה ראו ע"א 2877/92 סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר בע"מ , פ"ד מז (3) 846,850, שם נקבע כי:

"אחת המטרות המרכזיות של הפעלת התקנה 519 היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של נתבע, במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהתביעה הינה בעלת סיכויי הצלחה קלושים, עם זאת, אין הכוונה להכביד יתר על המידה על מגישי תובענות, ולהגביל את יכולת הגישה לבית המשפט לאותם תובעים אשר לאל ידם לספק דרישה כספית זו של בית המשפט בקלות יחסית. על כן מצווה בית המשפט לנהוג בנושא זה במתינות ולהפעיל את שיקול דעתו בדבר אופן הבטחת הוצאות המשפט בסבירות". 

6.      ככלל, וכפי שכבר צוין לעיל, אין להתנות את זכותו של אדם לבירור תביעתו בהפקדת ערובה כספית, וכי בכל מקרה אין לחייב אדם להפקיד ערובה בשל עוניו ומצבו הכלכלי בלבד.

מנגד, ולשם האיזון בין זכות הגישה לערכאות של התובע, לזכות הקניין של הנתבע נקבע, כי כאשר סיכויי התביעה קלושים או כשמדובר בתביעת סרק, ניתן לחייב את התובע בהפקדת ערובה. לבית המשפט שיקול דעת רחב בבואו לערוך את האיזון האמור ולקבוע האם יש מקום לחייב את התובע בהפקדת ערובה (ראו לעניין זה 1481/13 עמוס גבעון נ' מרדכי לוי (מיום 3.4.2013).  

  1. ההלכה הפסוקה קבעה כי, רק במקרים חריגים יטו בתי המשפט לחייב תובע בהפקדת ערבון לשם הבטחת הוצאות הנתבע.

ראו רע"א 2442/98 יצחק מיוחס- עו"ד נ' רוזן- עו"ד , פ"ד נג(3),145).

בפסיקה נקבע כי, מצבו הכלכלי של התובע, אינו מהווה כשלעצמו תנאי לחיובו של התובע

בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות, וזאת לאור זכותו הבסיסית של אדם לפנות לערכאות

שיפוטיות.

  1. ראו גם: רע"א 3601/04 ונצ'ון נ' מד"י מנהל ההגירה/משטרת ישראל  (מיום 18.10.2007), שם נקבע כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>